מועצה מקומית אבן - יהודה נ' זילבר אפרים-עזבון זילבר גיזלה ז"ל

החלטה

רקע

חרף החלטתי מיום 28.6.10, התעכב מתן החלטה זו, ועם הצדדים הסליחה.

התביעה הוגשה ביום 14.3.04, בגין יתרת חוב נטענת של ארנונה. לאחר הגשת בקשת רשות להתגונן, הועבר התיק בחודש אוגוסט 2004 מבית המשפט בהרצליה לבית המשפט בנתניה.

פעמים בשנת 2006 הגיש הנתבע בקשות לתקן את בקשת הרשות להתגונן. לאחר עיכובים רבים, הוגשו תגובות לבקשות אלה.

ביני לביני, בשנים 2007-2009 נעשה ניסיון להביא את הצדדים לכדי פשרה, אולם הניסיון לא צלח. גם הצעת בית המשפט למתן פסק-דין על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט לא התקבלה.

כפי שכתבתי בהחלטה מיום 19.10.09, הגיעה העת לקדם את התיק, תוך הקפדה על סדרי דין.

תיקון בקשת הרשות להתגונן

כל שנותר להכריע עכשיו, הוא בשאלת תיקון בקשת הרשות להתגונן. מלכתחילה, חלק משמעותי מטענות ההגנה בבקשה המקורית נגע לסתירות בין הודעות חיוב שונות שהוציאה התובעת. הבקשות לתיקון בקשת הרשות להתגונן מתבססות על הודעות חיוב נוספות שהמשיכה התובעת להוציא, גם אחרי התביעה, ואף בהם בסכומים שונים מאשר הסכום שנתבע.

ככל שסתירה זו בין הודעות החיוב יכולה לשמש הגנה מפני התביעה, איני רואה מדוע לא יתאפשר לנתבע להעלות את כל הסתירות האמורות, לרבות אלה שנתגלו לאחר הגשת התביעה. לא מצאתי בתגובת התובעת טעם למנוע זאת ממנו.

תוצאה

אשר על כן, אני מקבל את הבקשות לתיקון בקשת הרשות להתגונן, הן זו שהוגשה ביום 1.5.06 (נפתחה בבש"א 1391/06), והן זו שהוגשה ביום 28.6.06 (שכותרתה: "בקשה מס' 3 לתיקון בקשת הרשות להתגונן"), באופן שיראו את הבקשה המקורית כאילו תוקנה בהוספת הטענות שעלו בשתי בקשות אלה.

המזכירות תקבע מועד קרוב, על פי יומן הרשמת המטפלת, לדיון בבקשת הרשות להתגונן המתוקנת.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"א, 06 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: